יום שני, 27 באוקטובר 2014

עפיפונים


אחר-צהריים חמים. קיבוץ בדרום הארץ שחבריו הנדיבים צירפו אותנו בשמחה להעפת העפיפונים השנתית שלהם.
מבוגרים וילדים מתרוצצים בהתרגשות, וצהלות שמחה וגיל נשמעות מכל עבר.
עפיפונים נושאים לשמיים משאלות, ואושר גדול ממלא את השדה כולו.


בשדה חמניות אני פוסע.
שלו ערבו של קיץ נהדר.
ניחוח של ימי אתמול אני גומע.
ובידי לי עפיפון נייר.

ועפיפון הוא תכלת השמיים.
ועפיפון אל המרחק שואל.
ומבקשות למעלה העיניים,
אל אתמולים שאין להם גואל.
ועפיפון, ילדה ופרח.
ועפיפון כזמר נדנדות.
נלך בשניים, שם, את כול הדרך.
אני בשביל. והוא מעל. באגדות.




** עפיפון קיץ. מילים: דודו ברק.

יום רביעי, 27 באוגוסט 2014

לשחרר

לפני שנתיים נסענו עם חברים ליוון.
ממש לפני הטיסה הבנתי שלצערי אני שוב לא בהריון.

לשחרר הייתה מילה שכתבתי אותה ואמרתי אותה לעצמי לא מעט באותה תקופה,
וגם בחופשה הזו ניסיתי כמה שיותר לשחרר.
להרפות.
ליהנות מהרגע.
להוקיר כל מה שיש לי.
תוקוש ושחר_יוון 2012
החופשה הייתה קסומה.
רגע אחד נצרב בי עמוק - רגע של שקט, שקיעה, אהוביי איתי במים ואני צפה על הגב ברוגע מוחלט.
אמנם ביולוגית וכרונולוגית זה לא בדיוק מסתדר, אבל אני יודעת שזה היה הרגע שבו הילדה שלי הגיעה אליי.
אל הרגע הזה חזרתי במהלך ההריון איתה,
ואל הרגע הזה חזרתי לכל אורך הצירים והלידה שלה,
ואל הרגע הזה חזרתי עכשיו, שוב כולנו יחד ביוון, הפעם ביחד איתה.
פיצקה ושחר_יוון 2014
החופשה הפעם הייתה אולי קצת פחות שקטה ושלווה בזכותה של השובבה הקטנה,אבל מלאה באהבה.
I could make you happy, make your dreams come true. 
Nothing that I wouldn't do. 
Go to the ends of the Earth for you, 
to make you feel my love. 
*Make you feel my love_Bob Dylan

יום חמישי, 10 ביולי 2014

היכנסי כבר לאוטו וניסע


אני אוהבת להתבונן מהצד בדינמיקה ביניהם
הוא יוצר לו עולם של משחק
היא מיד בעקבותיו, מתעקשת להיכנס לתוך העולם שלו
הוא מתעצבן, מתעקש, מוותר...
שניהם ביחד
משחקים
צוחקים

הוא עובר למשחק הבא
היא נשארת עוד קצת לחגוג את נצחונה


יום ראשון, 6 ביולי 2014

זרעי קיץ

שלוש חמניות נשתלו בגן.
הן צמחו וגדלו כל כך מהר שלא הספקתי לצלם אותן,
וגם לא את פריחתן השמשית המהממת.
אבל אז הבשילו הזרעים,
ותוקוש בסבלנות אין קץ שלף זרע אחר זרע,
ואת כל הפלא הזה כבר הייתי חייבת לתעד.


זרעי קיץ 
נישאים ברוח 
מעירים זכרונות 
מעוררים ערגונות 
זרעי קיץ באים בנחיריים 
ורומזים איזה קיץ 
הולך להיות

*זרעי קיץ - מאיר אריאל


יום רביעי, 18 ביוני 2014

בשבועות השנה

בשבועות השנה סרגתי לתוקוש זר וטנא (בזכות הסדנה המופלאה של רינה) והייתי מאוד גאה בעצמי :)
בשבועות השנה נזכרתי כמה החג הזה יפה ושמח וחגיגי, והצטלמנו כולנו צילום משפחתי, מבוים אמנם אבל מהווה מזכרת יקרה מפז (כדאי לנסות בבית. תכריחו את כל מי שמגיע לארוחת שישי הקרובה. זה שווה את זה).
ובשבועות השנה חגגנו לפיצקה יום הולדת שנה!
התקשיתי למצוא מילים לתאר איך אני מרגישה בנקודת הזמן הזו,
אז במקום אני מצרפת חלק מהברכה שכתבו לנו דודי היקרים כשפיצקה נולדה, ושריגשה אותי עד דמעות אז וגם היום.


מה משמעו של השם שנתנו לך הורייך?
פלג, הוא המשכו של מעיין, ותחילתו של נחל, שהופך בהמשך לנהר.
למרות שזרימתם של פלגים היא עדינה וחרישית, ולפעמים בלתי מורגשת,
הרי שהם מהווים את הבסיס עליו גדלים החסונים שבעצים.
ביהדות, כאשר רוצים לתאר אדם בעל מעלות טובות משווים אותו ל -
"עץ שתול על פלגי מים, אשר פריו ייתן בעתו, ועלהו לא ייבול, וכל אשר יעשה - יצליח" (תהילים, פרק א').
אנחנו מאחלים לך שתגדלי להיות ילדה, נערה ואישה - שמחה, פעלתנית, יוצרת,
ושייתקיימו בך שני הדברים:
מצד אחד כל אשר תעשי יצליח, ומצד שני בזכות מעשייך - יצליחו אחרים.
אמן




יום ראשון, 8 ביוני 2014

שינויים

**הפוסט הזה התחיל להיכתב מזמן ורק עכשיו הצלחתי לסיים אותו. אנסה מעכשיו לחזור לקצב, ומתוכננות כאן חגיגות רבות-
גינת ירקות קיץ משגעת, יום הולדת לקטנה אחת וטרקטור מיוחד אחד. אז אל תלכו :)

קשה לי עם שינויים. מאוד.
בבית הספר, בסוף כל שנה, כשהבנתי שצריך לעלות כיתה זה היה משבר אמיתי,
וכששמעתי שיש ילדים שנאלצים לעזוב את ביתם ולעבור לבית אחר (הם בסך הכל עברו דירה, כן?) לא הבנתי איך דבר כזה אפשרי.
ילדים הם תרגיל מצוין בהתמודדות עם שינויים.
כשקצת מרגיש רגוע מגיע איזה ווירוס,
ועד שהצלחנו לאבטח את הבית לזחילות הקומנדו, פתאום מחליטים להיעמד פה :)
את השינויים שבחוץ אני דווקא אוהבת.
אולי כי הם מחזוריים ואני יודעת ששנה הבאה שוב תפרח הטבבויה ביום ההולדת של תוקוש,
וכשהכל מתכסה בפרחים צהובים קטנטנים סימן שזה יום הנישואין שלנו :)
תוקוש גם בקיא כבר בשינויי העונות, יודע שעונת השסק קצרה וחמקמקה ולכן ארב לשסקים שעל העץ -
כל אחד שהחל להיצבע בכתום נקטף מיד.




וכעת מכונת הכביסה מתמודדת עם האתגר הגדול מכולם - תותי העץ הקטלניים...




יום שישי, 25 באפריל 2014

איזה אח

ערב.
פרק הזמן הזה שבו הבית הפוך מכל היום,
המטבח הפוך מארוחת הערב,
וכולנו הפוכים אבל מנסים להתיישר לפני האמבטיות והסיפורים ושירי הערש...

תוקוש פרש לחדרו, מנסה לחרוש קצת בשקט.
פיצקה מגיעה בעקבותיו, חייבת גם היא לחרוש קצת לפני השינה.

נסיונות חסימת אחותו לא צולחים.
פיצקה לא מוותרת.
כל הדיפה רק גורמת לה להיאבק יותר ולצחוק יותר.

ואז,
רגע לפני התסכול, העצבים, הכעס,
תוקוש בוחר בכיוון אחר, ומתחיל לשחק ב"כאילו".
הוא ב"כאילו" מזיז לפיצקה את היד מהטרקטור רק כדי לשמוע אותה צוחקת.
בעדינות, ברוך, ובשמחה אמיתית כשהוא מצליח לגרום לה להתגלגל מצחוק.

כמה התענגתי על הבחירה הזו שהוא עשה,
שמילאה את הערב בצחוק ואושר.



יום שלישי, 18 במרץ 2014

הגנן והפרח שלו

השנה תוקוש ביקש להתחפש לגיבור-על.
טיפה התעצבתי על אובדן התמימות,
אבל התנחמתי בכך שמדובר לא סתם בגיבור-על, כי אם בגיבור העל של המושב שלנו -
בעל חברת גינון מקצועית (וחוות סוסים), הלא הוא ערן ברטמן (הנקרא בפי תוקוש "באטמן". בחיי).

עוד ביקש תוקוש כי פיצקה תתחפש לחרמש מכני, כאביזר משלים לתחפושת שלו. כן, הוא נכנס חזק לתפקיד :)
בסוף הסכים להתפשר על פרח, בתנאי שהוא יוכל לגזום אותה...


ללא ספק שיא החגיגות היה הנסיעה המשותפת עם ערן ברטמן המקורי (!) בטרקטור שלו.

כשראיתי את הפנים של תוקוש הבנתי שהוא הגשים עכשיו חלום.
כמה כיף שאלו החלומות שלו, ועוד יותר כיף להגשים לו אותם.

יום שני, 3 במרץ 2014

לסרוג ולפרוח

התמזל מזלנו וזכינו בכמה חברים טובים שהם בעצם משפחה.
שאפשר לדבר איתם על הרע ולא רק על הטוב,
ואפילו אפשר לחשוף מתי בפעם האחרונה שטפנו את הבית (לפני שבוע, ברור).
עמרי ורינה הם חברים כאלו, ולמרות שאנחנו צומחים לכיוונים שונים,
הגבעולים שלנו לפעמים נפגשים, משפיעים, מכוונים,
העלים מלטפים ומעודדים,
ויחד אנחנו פורחים.
רינה התחברה לא מזמן לשורשיה הסרוגים,
והיא צומחת עכשיו לכיוון חדש ומרגש - סדנאות סריגה צבעוניות ומעשירות.
זו הפעם השניה שאני מצלמת את יצירותיה הסרוגות של רינה, מתפעלת מהיופי,
ומאתגרת את עצמי בצילום שלא כולל עוללים חייכניים :)


אני סורגת אליך
את אהבתנו
שולחת נשיקות עיניים
בכל מפגש איתך
כשרעיון מעגלי
קושר ביננו
בחוט ססגוני
של אהבה
*** את כל הפרטים על סדנאות הסריגה המופלאות של רינה אפשר למצוא כאן או להקליד "פשוט לסרוג" בפייסבוק.
***את השיר השאלתי מהבלוג "פרות סגולות". אני לא יודעת מי כתב אותו אבל כמובן כל הזכויות שמורות לו, ותודה.

יום רביעי, 26 בפברואר 2014

יום הולדת חגיגה נחמדת

יש לנו מסורת משפחתית קטנה בימי הולדת שכוללת בלונים, כתר יום הולדת, עוגת יום הולדת בתור ארוחת בוקר,
והאתגר הגדול מכל - מתנה מעשה ידינו.

השנה עמדה בדרכה של המסורת שלנו תינוקת קטנה אחת שמנסה להוציא שיניים ואותנו מדעתנו.
התאריך התקרב ומבעד לענני העייפות לא הצלחנו אפילו לחשוב על רעיון.

אבל אז בהבזק של גאונות (שלי, ברור) זה הגיע, יצאנו נלהבים למשימה,
וזה יצא כל כך מהמם שממש חבל שלא היה לי בזה שום חלק (חוץ מהרעיון, שזה כמובן העיקר).
את הכל בנה שחר, ובבוקר יום ההולדת תוקוש העדיף להמשיך ולהבריג מאשר לבוא לאכול עוגה -
יש!!! המתנה שלנו ניצחה שוקולד!
כמה דפיקות פטיש וניסורי עץ מאוחר יותר וכל העניין כבר הרגיש קצת יותר רועש,
וקצת פחות גאוני... :)

תוקוש מאוד אוהב לצייר בלונים פורחים, וביקש ליום ההולדת עוגת בלון פורח.
אני זרמתי עם הרעיון גם בכתר ובקישוטים, מאחלת לו הרפתקאות וחוויות צבעוניות וקסומות כמו כדורים פורחים :)

אני עדיין לא מאמינה שיש לי ילד בן ארבע!
ילד בוגר שנון ומצחיק, סקרן וחכם ועם לב של זהב.
ספונטני דווקא לא כל כך :)
מזל טוב לך תוקוש אהוב
בשנה הבאה נחגוג לך שוב!