יום הולדת חגיגה נחמדת

יש לנו מסורת משפחתית קטנה בימי הולדת שכוללת בלונים, כתר יום הולדת, עוגת יום הולדת בתור ארוחת בוקר,
והאתגר הגדול מכל - מתנה מעשה ידינו.

השנה עמדה בדרכה של המסורת שלנו תינוקת קטנה אחת שמנסה להוציא שיניים ואותנו מדעתנו.
התאריך התקרב ומבעד לענני העייפות לא הצלחנו אפילו לחשוב על רעיון.

אבל אז בהבזק של גאונות (שלי, ברור) זה הגיע, יצאנו נלהבים למשימה,
וזה יצא כל כך מהמם שממש חבל שלא היה לי בזה שום חלק (חוץ מהרעיון, שזה כמובן העיקר).

את הכל בנה שחר, ובבוקר יום ההולדת תוקוש העדיף להמשיך ולהבריג מאשר לבוא לאכול עוגה -
יש!!! המתנה שלנו ניצחה שוקולד!

כמה דפיקות פטיש וניסורי עץ מאוחר יותר וכל העניין כבר הרגיש קצת יותר רועש,
וקצת פחות גאוני... :)

תוקוש מאוד אוהב לצייר בלונים פורחים, וביקש ליום ההולדת עוגת בלון פורח.
אני זרמתי עם הרעיון גם בכתר ובקישוטים, מאחלת לו הרפתקאות וחוויות צבעוניות וקסומות כמו כדורים פורחים :)

אני עדיין לא מאמינה שיש לי ילד בן ארבע!
ילד בוגר שנון ומצחיק, סקרן וחכם ועם לב של זהב.
ספונטני דווקא לא כל כך :)

מזל טוב לך תוקוש אהוב

בשנה הבאה נחגוג לך שוב!

כמה דברים שלמדתי בשבת אחת בים

אם מסתכלים רק על הקשיים לא מגיעים למקומות מופלאים
עמדנו על הצוק והתלבטנו.
כל מה שראיתי היה רק את העלייה בדרך חזרה.
מזל שלא אני קיבלתי את ההחלטה...

ילדים לא צריכים כלום
לא הבאנו אף לא צעצוע אחד.
אפילו לא כף לחפור בחול.
וכמה משחקים והרפתקאות היו לנו!

כמה קשה לחכות
מדמיינת אותה רצה לצידו בחול,
צווחת מאושר כשגל מתיז עליה,
באה להתפנק עליי כשמתעייפת.

לתעד
את העכשיו,
את רגעי הקסם שמציצים מתוך השגרה והשחיקה,
את האושר.