יום שני, 27 באוקטובר 2014

עפיפונים


אחר-צהריים חמים. קיבוץ בדרום הארץ שחבריו הנדיבים צירפו אותנו בשמחה להעפת העפיפונים השנתית שלהם.
מבוגרים וילדים מתרוצצים בהתרגשות, וצהלות שמחה וגיל נשמעות מכל עבר.
עפיפונים נושאים לשמיים משאלות, ואושר גדול ממלא את השדה כולו.


בשדה חמניות אני פוסע.
שלו ערבו של קיץ נהדר.
ניחוח של ימי אתמול אני גומע.
ובידי לי עפיפון נייר.

ועפיפון הוא תכלת השמיים.
ועפיפון אל המרחק שואל.
ומבקשות למעלה העיניים,
אל אתמולים שאין להם גואל.
ועפיפון, ילדה ופרח.
ועפיפון כזמר נדנדות.
נלך בשניים, שם, את כול הדרך.
אני בשביל. והוא מעל. באגדות.




** עפיפון קיץ. מילים: דודו ברק.