ברקע - המחסן, שהיום הוא הבית שלי.
החלום שלי היה לחזור ולגור ליד הוריי,
עם בן זוגי, לגדל ילדים במקום בו אני גדלתי.
כל כך שמחתי שהחלום התגשם.
אבל אז אמא שלי מתה.
ומתוך הכאב העצום הזה
עולות בי מחשבות שאולי היה עדיף
אם לא היינו מתראות כל יום
אם לא היינו צוחקות ומרכלות ומתעצבנות כל יום
אם הילדים לא היו מתחילים כל יום בבוקר טוב לסבא וסבתא
ומסיימים כל יום בלילה טוב לסבא וסבתא
ובין לבין בודקים מה חדש בבית של סבא וסבתא
אולי אם היינו גרים באיזה
מקום רחוק
ממש ממש רחוק
אולי זה היה פחות כואב
יעלי אהובה, אפשר ממש לחוש את הכאב, האישי, הפרטי שלך, וכמה רגש וקסם יש בכתיבה שלך, אל תפסיקי לכתוב, בשבילך ובשבילנו
השבמחק