מסע מושלג

סבא יצא למסע לפינלנד הרחוקה ושלח לנו משם תמונות קרות ויפות
שהעלו בזיכרון את הספר המיתולוגי על הילדה מלפלנד.

מצאתי את העותק של סבתא, ספוג בנוסטלגיה, שמיד שבה את לבו של תוקוש.
דפיו המצהיבים, הטקסטים הפשוטים אך מרתקים ותמונות השחור-לבן מלאות הקסם,
כל אלו מושכים את כולנו שוב ושוב אל הספר.

בתיאום מושלם, החליט השלג מלפלנד לבוא לבקר אותנו ולעשות לנו קצת לבן בעיניים,
ותוקוש ואבא יצאו למסע מושלג שכלל בין היתר בניית איש שלג, החלקה על הקרח, ואושר גדול.

*** אלה קרי היה הספר הראשון בסדרת ספרים מצליחה שנוצרה משיתוף פעולה של שלוש נשים:

אנה ריבקין בריק צילמה את התמונות, אסטריד לינדרגרן כתבה את הטקסט המקורי בשוודית של רוב הספרים ולאה גולדברג כתבה את הגרסה העברית (את אלה קרי כתבה דווקא אלי ינס, עיתונאית שוודית).

עוד בסדרה: נוריקו סאן הילדה מיפן, קיאה הילדה מאפריקה ואפילו אלי חי בישראל - חייו של ילד בקיבוץ רביבים בנגב!

המידע נלקח מכתבה מרתקת בהארץ שהתפרסמה בשבוע שעבר, 
וכדאי להציץ גם בבלוג של דבורית שרגל שיצאה למסע בעקבות גיבורי הסדרה, מצאה את אלה קרי בלפלנד (!) ועורכת כעת סרט תיעודי על המסע שלה.

תמיד בסוף נובמבר

אצלנו השבוע האחרון של נובמבר הוא שבוע קטיף האפרסמון.
ככה זה מאז שאני זוכרת את עצמי.

מדובר בשבוע הכי קשה בשנה עבור כל מי שמעורב בקטיף (האחים שלי, שחר, חברים, בכל שנה ההרכב משתנה),
ובעיקר עבור אבא שלי.
הקימה מהמיטה לפנות בוקר בחושך,
הכפור ששורר במטע לפני הזריחה,
העבודה הפיזית, הקשה והסיזיפית של מיון הפרי,
ההתנהלות מול הפועלים שקוטפים,
הוצאת והכנסת מיכלי הפרי בעזרת טרקטור מתחילת המאה הקודמת,
ובעיקר המתח של כמה פרי יהיה השנה והאם כל זה היה שווה את המאמץ.

למרות שמדובר למעשה בסיוט קטן,
בעיני יש בזה גם המון קסם.
זה חלק מהריטואל המשפחתי הקבוע שלנו כבר שנים,
וזה חלק בלתי נפרד ממי שאנחנו.

השנה תוקוש הצטרף בפעם הראשונה לקטיף.
זינק השכם בבוקר בהתרגשות מהמיטה, התלבש בקפידה וצעד חדור מטרה אל עבר המטע.


תוקוש למד איך ממיינים את הפרי,
התבונן בפליאה בפועלים,
וריחף על עננים כשנהג ביחד עם סבא בטרקטור.

אני חושבת שעבור שניהם זו הייתה חוויה בלתי נשכחת.