יום שישי, 25 באפריל 2014

איזה אח

ערב.
פרק הזמן הזה שבו הבית הפוך מכל היום,
המטבח הפוך מארוחת הערב,
וכולנו הפוכים אבל מנסים להתיישר לפני האמבטיות והסיפורים ושירי הערש...

תוקוש פרש לחדרו, מנסה לחרוש קצת בשקט.
פיצקה מגיעה בעקבותיו, חייבת גם היא לחרוש קצת לפני השינה.

נסיונות חסימת אחותו לא צולחים.
פיצקה לא מוותרת.
כל הדיפה רק גורמת לה להיאבק יותר ולצחוק יותר.

ואז,
רגע לפני התסכול, העצבים, הכעס,
תוקוש בוחר בכיוון אחר, ומתחיל לשחק ב"כאילו".
הוא ב"כאילו" מזיז לפיצקה את היד מהטרקטור רק כדי לשמוע אותה צוחקת.
בעדינות, ברוך, ובשמחה אמיתית כשהוא מצליח לגרום לה להתגלגל מצחוק.

כמה התענגתי על הבחירה הזו שהוא עשה,
שמילאה את הערב בצחוק ואושר.



10 תגובות:

  1. מדהים! איזה מרגש ואיזה יופי שהיית שם לתפוס את זה:)

    השבמחק
  2. ויעלי, מזל טוב ליום הולדתך ומאחלת לך שתחווי עוד הרבה רגעי קסם כאלה עם עצמך והסובבים אותך, רגעים בהם הכל מרגיש שהולך לכיוון מוכר ואולי מבאס ורגע אחכ מתרחש קסם של בחירה חדשה וההוויה משתנה למקום שיש בו מרחב, אהבה ושמחה, קבלה וחמלה והכרת תודה. אוהבת אותך!

    השבמחק
  3. תמונות מקסימות ומרנינות! איזה מתוקי-על!!

    השבמחק
  4. סיפור חמודדדד ותמונות מקסימות. איזה כיף שהם מבינים אחד את השני ומשחקים יחד

    השבמחק
    תשובות
    1. באמת כיף :) תודה! מחכה כבר לפוסט חדש שלך...

      מחק
  5. כמה אהבה, סבלנות ובגרות יש בילד הזה. נסיך אמיתי!!! :)

    השבמחק