היכנסי כבר לאוטו וניסע

אני אוהבת להתבונן מהצד בדינמיקה ביניהם
הוא יוצר לו עולם של משחק
היא מיד בעקבותיו, מתעקשת להיכנס לתוך העולם שלו

הוא מתעצבן, מתעקש, מוותר...
שניהם ביחד
משחקים
צוחקים

הוא עובר למשחק הבא
היא נשארת עוד קצת לחגוג את נצחונה

זרעי קיץ

שלוש חמניות נשתלו בגן.
הן צמחו וגדלו כל כך מהר שלא הספקתי לצלם אותן,
וגם לא את פריחתן השמשית המהממת.
אבל אז הבשילו הזרעים,
ותוקוש בסבלנות אין קץ שלף זרע אחר זרע,
ואת כל הפלא הזה כבר הייתי חייבת לתעד.

זרעי קיץ 

נישאים ברוח 

מעירים זכרונות 

מעוררים ערגונות 

זרעי קיץ באים בנחיריים 

ורומזים איזה קיץ 

הולך להיות

*זרעי קיץ - מאיר אריאל

בשבועות השנה

בשבועות השנה סרגתי לתוקוש זר וטנא (בזכות הסדנה המופלאה של רינה) והייתי מאוד גאה בעצמי :)

בשבועות השנה נזכרתי כמה החג הזה יפה ושמח וחגיגי, והצטלמנו כולנו צילום משפחתי, מבוים אמנם אבל מהווה מזכרת יקרה מפז (כדאי לנסות בבית. תכריחו את כל מי שמגיע לארוחת שישי הקרובה. זה שווה את זה).

ובשבועות השנה חגגנו לפיצקה יום הולדת שנה!
התקשיתי למצוא מילים לתאר איך אני מרגישה בנקודת הזמן הזו,
אז במקום אני מצרפת חלק מהברכה שכתבו לנו דודי היקרים כשפיצקה נולדה, ושריגשה אותי עד דמעות אז וגם היום.

מה משמעו של השם שנתנו לך הורייך?

פלג, הוא המשכו של מעיין, ותחילתו של נחל, שהופך בהמשך לנהר.

למרות שזרימתם של פלגים היא עדינה וחרישית, ולפעמים בלתי מורגשת,

הרי שהם מהווים את הבסיס עליו גדלים החסונים שבעצים.

ביהדות, כאשר רוצים לתאר אדם בעל מעלות טובות משווים אותו ל -

"עץ שתול על פלגי מים, אשר פריו ייתן בעתו, ועלהו לא ייבול, וכל אשר יעשה - יצליח" (תהילים, פרק א').

אנחנו מאחלים לך שתגדלי להיות ילדה, נערה ואישה - שמחה, פעלתנית, יוצרת,

ושייתקיימו בך שני הדברים:

מצד אחד כל אשר תעשי יצליח, ומצד שני בזכות מעשייך - יצליחו אחרים.

אמן

שינויים

**הפוסט הזה התחיל להיכתב מזמן ורק עכשיו הצלחתי לסיים אותו. אנסה מעכשיו לחזור לקצב, ומתוכננות כאן חגיגות רבות-
גינת ירקות קיץ משגעת, יום הולדת לקטנה אחת וטרקטור מיוחד אחד. אז אל תלכו :)

קשה לי עם שינויים. מאוד.
בבית הספר, בסוף כל שנה, כשהבנתי שצריך לעלות כיתה זה היה משבר אמיתי,
וכששמעתי שיש ילדים שנאלצים לעזוב את ביתם ולעבור לבית אחר (הם בסך הכל עברו דירה, כן?) לא הבנתי איך דבר כזה אפשרי.

ילדים הם תרגיל מצוין בהתמודדות עם שינויים.
כשקצת מרגיש רגוע מגיע איזה ווירוס,
ועד שהצלחנו לאבטח את הבית לזחילות הקומנדו, פתאום מחליטים להיעמד פה :)

את השינויים שבחוץ אני דווקא אוהבת.
אולי כי הם מחזוריים ואני יודעת ששנה הבאה שוב תפרח הטבבויה ביום ההולדת של תוקוש,
וכשהכל מתכסה בפרחים צהובים קטנטנים סימן שזה יום הנישואין שלנו :)
תוקוש גם בקיא כבר בשינויי העונות, יודע שעונת השסק קצרה וחמקמקה ולכן ארב לשסקים שעל העץ -
כל אחד שהחל להיצבע בכתום נקטף מיד.

וכעת מכונת הכביסה מתמודדת עם האתגר הגדול מכולם - תותי העץ הקטלניים...

איזה אח

ערב.
פרק הזמן הזה שבו הבית הפוך מכל היום,
המטבח הפוך מארוחת הערב,
וכולנו הפוכים אבל מנסים להתיישר לפני האמבטיות והסיפורים ושירי הערש...

תוקוש פרש לחדרו, מנסה לחרוש קצת בשקט.
פיצקה מגיעה בעקבותיו, חייבת גם היא לחרוש קצת לפני השינה.

נסיונות חסימת אחותו לא צולחים.
פיצקה לא מוותרת.
כל הדיפה רק גורמת לה להיאבק יותר ולצחוק יותר.

ואז,
רגע לפני התסכול, העצבים, הכעס,
תוקוש בוחר בכיוון אחר, ומתחיל לשחק ב"כאילו".
הוא ב"כאילו" מזיז לפיצקה את היד מהטרקטור רק כדי לשמוע אותה צוחקת.
בעדינות, ברוך, ובשמחה אמיתית כשהוא מצליח לגרום לה להתגלגל מצחוק.

כמה התענגתי על הבחירה הזו שהוא עשה,
שמילאה את הערב בצחוק ואושר.

הגנן והפרח שלו

השנה תוקוש ביקש להתחפש לגיבור-על.
טיפה התעצבתי על אובדן התמימות,
אבל התנחמתי בכך שמדובר לא סתם בגיבור-על, כי אם בגיבור העל של המושב שלנו -
בעל חברת גינון מקצועית (וחוות סוסים), הלא הוא ערן ברטמן (הנקרא בפי תוקוש "באטמן". בחיי).

עוד ביקש תוקוש כי פיצקה תתחפש לחרמש מכני, כאביזר משלים לתחפושת שלו. כן, הוא נכנס חזק לתפקיד :)
בסוף הסכים להתפשר על פרח, בתנאי שהוא יוכל לגזום אותה...

ללא ספק שיא החגיגות היה הנסיעה המשותפת עם ערן ברטמן המקורי (!) בטרקטור שלו.

כשראיתי את הפנים של תוקוש הבנתי שהוא הגשים עכשיו חלום.
כמה כיף שאלו החלומות שלו, ועוד יותר כיף להגשים לו אותם.

לסרוג ולפרוח

התמזל מזלנו וזכינו בכמה חברים טובים שהם בעצם משפחה.
שאפשר לדבר איתם על הרע ולא רק על הטוב,
ואפילו אפשר לחשוף מתי בפעם האחרונה שטפנו את הבית (לפני שבוע, ברור).
עמרי ורינה הם חברים כאלו, ולמרות שאנחנו צומחים לכיוונים שונים,
הגבעולים שלנו לפעמים נפגשים, משפיעים, מכוונים,
העלים מלטפים ומעודדים,
ויחד אנחנו פורחים.

רינה התחברה לא מזמן לשורשיה הסרוגים,
והיא צומחת עכשיו לכיוון חדש ומרגש - סדנאות סריגה צבעוניות ומעשירות.

זו הפעם השניה שאני מצלמת את יצירותיה הסרוגות של רינה, מתפעלת מהיופי,
ומאתגרת את עצמי בצילום שלא כולל עוללים חייכניים :)

אני סורגת אליך

את אהבתנו

שולחת נשיקות עיניים

בכל מפגש איתך

כשרעיון מעגלי

קושר ביננו

בחוט ססגוני

של אהבה

*** את כל הפרטים על סדנאות הסריגה המופלאות של רינה אפשר למצוא כאן או להקליד "פשוט לסרוג" בפייסבוק.
***את השיר השאלתי מהבלוג "פרות סגולות". אני לא יודעת מי כתב אותו אבל כמובן כל הזכויות שמורות לו, ותודה.