על פחדים וגרגרים

מתמודדים אצלנו לאחרונה עם מיני פחדים שקשורים לרעשים.
כשיש צורך לתקן משהו, מיד תוקוש מברר איזה כלי עבודה נדרש לעניין, ואיזה רעש בדיוק הוא עושה.
כשאופים עם סבא, קודם כל מבררים אם יש צורך להשתמש במג'ימיקס או רק במיקסר, שלרעש שלו כבר התרגלנו.
וכששחר רוצה להכין סודה, כל הבית נכנס לכוננות גזים.

בשבת האחרונה שחר החליט לאתגר אותנו עם משימת גזים מסוג אחר:

אחרי שנתנו להם קצת לנבוט, בישלנו במים,
ואז בסבלנות אין קץ הפרדנו כל גרגר-גמד מקליפת-המעיל שלו כדי שלא יהיה לו חם:

לצורך טחינת הגרגרים מצאנו פתרון מקורי, שמה שהכי כיף בו זה שבאמת ככה תוקוש לא שומע כלום, ואז אין צורך בספיקינג אינגליש אינפרונט אוף דה צ'יילד, ואפשר לרכל חופשי. תענוג :)

ואני חייבת לסיים עם קטע מתוך הברכה שהקראתי לשחר בליל חתונתנו:

"...אני מבטיחה לנסות ולהגשים גם לך את חלומותייך

קטנים וגדולים

ולמלא את ביתנו באושר

באהבה

בצחוקים

ובהרבה גרגרי חומוס קטנים..."