לא קופאים על השמרים

שבת אחת התעוררתי וגיליתי תינוק נוסף בבית.
תינוק שמרים קטן, ישן ותופח בעריסת הקערה שלו.
דואגים לו כמו לכל תינוק: מאכילים, מלטפים ומשכיבים בעריסה. ושוב מלטפים ומכסים בשמיכה. ושוב ושוב.
למרבה הפלא, זה מתאים בדיוק לסבלנות של מתוק אחד בן שלוש וחצי, שמלטף ומכסה ואז רץ, מצייר בגירים וקופץ, ומדי פעם בודק מה שלום הבצק.

אל דאגה, שטפנו ידיים בכל פעם...

ברוח הסתיו תוקוש עיצב את הלחמניות בצורת שבלולים

מכאן כבר אי אפשר היה לעצור אותנו בדרך אל הפיצה.
אמנם אנחנו מאוד אוהבים להזמין פיצה, אבל זה לא בגלל הפיצה.
זה בגלל השליח על האופנוע.
מדובר בחלום חייו של תוקוש, מיד אחרי גנן ואוסף זבל. אין ספק, העתיד ורוד :)

יצאה הפיצה הכי טעימה שאי פעם אכלנו. באמת.
החקיין הקטן תיעד את האירוע גם במצלמה שלו, וצילם את הפיצה ואת הפיצקה :)